חג הפסח אינו רק יציאה מעבדות לחירות פיזית, אלא מסע פנימי לשחרור הנשמה מכבליה. בדיוק כפי שאנו מנקים את הבית מחמץ, זה הזמן לערוך ניקוי פנימי, לנקות כעסים, לשחרר את הכאב ולאפשר לאור חדש להיכנס.
השאמאניזם היהודי רואה ביציאת מצרים לא רק אירוע היסטורי, או סיפור תנכ"י אלא תהליך פנימי, תודעתי ונשמתי, המתרחש בכל דור ובכל אדם. "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים", זוהי ההזדמנות שלנו לזהות את "מצרים" שלנו ואת יציאת המצרים האישית שלנו.
ומהי מצרים?
על פי ספר הזוהר מצרים (מיצר-ים) מסמלת את הגבולות הצרים של התודעה, את המקומות בהם אנו חשים תקועים וחסומים. היציאה הזו איננה רק מסע פיזי, אלא תהליך פנימי אנו יוצאים מהמייצרים הפרטיים שלנו, מהתפיסות המגבילות ומן הדפוסים המעכבים מלהיות מי שאנחנו באמת.
"מצרים" אינה רק מקום פיזי אלא מצב נפשי- תודעתי של שיעבוד וכוללת פחד, דפוסים, אמונות מגבילות וסיפורים ישנים אותם אנו ממשיכים לספר לעצמינו. יציאה ממצרים במובן הרחב והרוחני פירושה, מסע של התעוררות, בו אנו משילים מעלינו כבלים אנרגטיים ורגשיים.
ממש כמו בסיפור המקראי בו בני ישראל חצו את ים סוף ונולדו מחדש כעם חופשי, כך גם הנשמה שלנו משתחררת מ"מצרים" הישנה ומתחילה במסע של צמיחה, תיקון וריפוי.
והמסע אינו פשוט, כמו בכל מסע של שינוי אנו חייבים לעבור "לילה חשוך של הנשמה", ומעבר דרך רגעים של אתגר, ספק וכאב שלצידם אמונה ועשיה.
כפי שנאמר במדרש: "לא נבקע להם עד שקפץ נחשון בן עמינדב" כלומר , עלינו "לקפוץ" אל הלא נודע, מתוך אמון מלא בבריאה ובכוחות הריפוי הטמונים בה. רק בקפיצה אל הלא נודע, במסע אל המדבר, המקום הפראי והפתוח, המחייב אותנו להסתמך על חיבור ישיר לבריאה, נוכל להשיל באמת את זהות ה"עבד" ולהתחיל לחיות מתוך התבוננות פנימית עמוקה וחירות אמיתית. גם במסענו אישי, כמו במסעם של בני ישראל עלינו להיות מוכנים לוותר על המוכר, על אזורי הנוחות שלנו, לשחרר את הישן, ולצעוד בדרך חדשה, מתוך ביטחון שהבריאה תספק לנו את כל שאנו נזקקים לו.
אחד הכלים המרכזים במסע הרוחני הזה הינו כוח הכוונה והתפילה. השאמאניזם היהודי רואה את יציאת מצרים כרגע בו התודעה הקולקטיבית של עם שלם התעוררה וקראה לבריאה בתפילה עמוקה. קריאה שהיוותה נקודת היפוך שהביאה בעקבותיה את עשר המכות, את קריעת ים סוף, את המסע אל המדבר ובסוף גם את הארץ המובטחת. וכך גם אנחנו נקראים לשחרר את הפחדים, לרומם את התודעה שלנו, ולסמוך על הבריאה. כפי שאומר ספר הזוהר: "כאשר האדם קורא לעזרה ממעמקי נשמתו, השערים נפתחים"
בעזרת חיבור לטבע, טקסי טיהור והודיה נוכל לרתום את האנרגיה המתפרצת של חג האביב והפסח לטרנספורמציה אישית ורוחנית, ולמצוא את הדרך אל חירותינו הפנימית.
מי ייתן וחג זה יביא עמו שחרור מכבלי עבר ומגבלות וחירות אמיתית לנו, לבני משפחתינו, ולכלל העמים.
