עלי לרגל, למסע.
עם גוף מתמסר לצעד.
עם לב מקשיב לציווי עתיק.
וכל צעד היה לתפילה.
וכל מפגש היה לסימן.
ניצוץ של קדושה להמשך הדרך.
מחזיקה כוונה.
אהיה אשר אהיה.
מעיין מגלה סודות צוננים.
טבילת ענווה.
הטהרות. של מים ושל לב.
שמחה פשוטה.
התמסרות מלאה.
דרך עולי הרגל העתיקה ממשיכה.
ממשיכה.
מהדהדת.
בי.
מהדהדים גם דורות שהלכו לפני.
ו"לפתע", אני בירושלים.
קו פרשת המים.
לבבות פועמים בקרבה של חברי לדרך.
חיבוק.
חברותא.
והדרך נמשכת…
אל כנסיית הקבר.
תדר שאין לו מילה.
אור נוגע בי.
שקט צולל לתוכי.
והדרך נמשכת…
אל הקיר הכל כך מיוחד.
כותל.
השוק הירושלמי סואן כדרכו.
אך בתוכי, השקט נשמר.
תודעה צלולה, נוגעת באבן.
לוחשת את מה שאין לו מילים.
מסע של כוונה, ותיקון, ואור.
וכל תיקון הוא גם שלי.
וכל צעד בדרך,
מלמד אותי על אהבה.
על מי שאני.
חג מתן תורה שבלב.
והדרך נמשכת…
מסע עליה לרגל לירושלים.
למקום בו האבן זוכרת,
והרוח עוד לוחשת.
אש. שקיעה. זריחה. טבילה.
התמרה מדין לחסד.
היזכרות באור.
אפשר גם פשוט
לבוא
Hebrew 