רמזים שקראו לי לשוב הביתה

רמזים שקראו לי לשוב הביתה

יש בי דרך שאין לה שם. שפת גוף עתיקה. תפילה שעולה מן האדמה.

אני מאזינה לשפת האש, נוגעת בחוכמת השורשים.
צועדת בין אותיות ואבנים.
בין העולמות, השמאני והעברי.
זיכרון קדום, של שושלות.

כי אין סתירה.
יש גשר.

גשר בין חכמת האבות לרפואת הטבע.
בין המסורת לקול הנשמה.
הקול הפנימי.

כי גם כשעשיתי הכול "נכון" הגשמה, משפחה, קריירה.
משהו שם היה חסר.
קריאה שקטה.
יש עוד.
יש עוד.
יש עוד עומק.

יש זיכרון עתיק שמחכה.
קול דממה דקה מתחת לכל ההצלחות.
כאילו משהו בי נשאר מאחור.
לא רעש גדול, רק רטט דק, כמו מתחת לעור.
כזיכרון שטרם קרה.

שאלות שלא העזתי לשאול.
רמזים, שקראו לי לשוב הביתה.
אל הנשמה.

אם גם בך מהדהדת כמיהה לחיבור עמוק יותר.
אם גם בך קוראת הרוח בדממת זיכרון.
אני מזמינה אותך להצטרף למסעות שאני מוציאה.
להיזכר. להיטען. להתמסר לאש החיים.

הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ (השקטה) לפרטים על מסעות ואירועים שאני מוציאה.

תמר חנה
תמר חנה שמאנית עבריה, נדה בעולמות הרוח, מביאה רפואה, מעבירה טקסים שמאנים, מתמחה בלהוציא לאור, ובלהוריד לעולם המעשה את הכוונות והייעוד.
דברו איתי

השארת תגובה

יצירת קשר
שמאניזם עברי
מי אני

התחלתי הכי רחוק שאפשר מרוח, כבת למהנדס פולני, ה"וויב" בבית היה הכי לא "רוחני" שאפשר.

וכך צעדתי בדרך שנסללה (שלא לומר הוסללה) עבורי, קצינה בצבא, תואר ראשון ביחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני במנהל עסקים בתל אביב…

אבל תמיד הצד ה"רך" והמרדני שבי מצא את הדרך, למרוד ואפילו לזעוק שהוא שם.

כדי להבין למה, ואיך יתכן שעדיין יש בי את ה"חור הזה בבטן" ואיך יתכן שאני עדיין לא ממש מרוצה כשבאמתחתי כל מה שרציתי (משפחה מקסימה, שני ילדים מהממים, קריירה, חברה, מנכל"ות כפולה, עבודה וחיים בחו"ל U NAME IT), התחלתי בחקירה.

החל מקורס אימון, דרך שנה לימודי פסיכולוגיה, שלושה חודשים לבד בהודו, לימודי רייקי, סדנאות מדיטציה אקטיבית של אושו, ריקוד, מדיטציה יומיומית, מנטרות.

וכשהכרתי את האור שהשתלשל אלינו בלבוש של מורי (ורבי) שמואל שאול, הכול התחבר לו. הפאזל הושלם.

שמאניזם עברי, אורות, תורת הקבלה, חיבור לטבע, ובינגו!

אז הנה אני, תמר חנה שמאנית עבריה, נדה בעולמות הרוח, מביאה רפואה, מעבירה טקסים שמאנים, מתמחה בלהוציא לאור, ובלהוריד לעולם המעשה את הכוונות והייעוד.

לומדת, חוקרת, אוהבת.

אהבתם.ן את המאמר ?

נשמח אם תצטרפו אלינו לרשימת התפוצה, ואחת לחודש נשלח לכם.ן מאמר בנושא אסטרטגיה, ניהול והעברה בין דורית.

למה אנחנו?

הצוות שלנו מורכב מיועצים וותיקים, כולם בעלי ניסיון מגוון בניהול בכיר בארץ ובעולם.
את כל הנסיון הזה בנוסף לעבודת צוות מעולה, אנחנו רותמים לטובת ההצלחה שלך, ומלווים אותך עד לתוצאות הרצויות.
יחד איתנו אין גבול ליכולות שלך.

הייחודיות שלנו
אולי יעניין אותך גם
שמאניזם
חיבור לבריאה

הבוקר, עם התה הראשון והשמש העולה, הרגשתי את הלחישה ה"היא" חוזרת. אותה לחישה שהביאה רטט קדום, ושינתה את מה שחשבתי שהוא "אני".

להמשך קריאה »
שמאניזם
נשימה שחוזרת אליי

כבר כמה ימים אני מרגישה אההה…. לא דרמה גדולה, פשוט, החיים.
הבית מבולגן (חופש גדול והילדים בבית, You Know), קצת יותר מדי עבודה ממה שנעים לי כרגע, רשימת סידורים שלא נגמרת, חבילות שמחכות בדואר.
אפילו הדיקור והשיאצו הקבועים לא עשו את הקסם.

להמשך קריאה »
חלומות צלולים
מסע של ריפוי עדין

הלילה הוא הופיע לי בחלום. דמות מהעבר. מישהו שפעם היה מאוד משמעותי בחיי.
והוא… הפך לאב לתאומים, בן ובת. מתוקים.
לא בדרך הביולוגית, לא בזוגיות.
לבד.

להמשך קריאה »
שמאניזם
שמאניזם בישראל – חזרה אל הבית הפנימי

יש רגעים בהם משהו בתוכנו מתעייף. הרעש, הקצב, הציפיות, הכול נהיה "פשוט" קצת יותר מדי.
אנחנו מרגישים שהתרחקנו מעצמנו, כמו איבדנו את הקול הפנימי. בתוך היום יום הישראלי, בין עבודה, משפחה, החדשות והלחץ, חוזרת ועולה שאלה עיקשת: איך חוזרים אל הנשמה? איך מתחברים שוב למשהו אמיתי, חי, נושם?

להמשך קריאה »
שמאניזם
מסע קבלי שמאני אל הארץ הפנימית – לך לך

פרשת לך לך היא אחת המפות העמוקות ביותר להבנת מסע הנשמה. מי שמביט בה דרך עיני השמאניזם העברי והקבלה מגלה שהציווי האלוהי איננו הוראה גאוגרפית אלא קריאה להתעוררות פנימית. "לך לך" פירושו, לך אל עצמך. זו הזמנה לעזוב את הזהויות הישנות, להשתחרר מהרגלים ודפוסים שמנהלים אותנו, ולנוע לעבר האור הפנימי שלנו. זוהי קריאה לצאת אל מסע של גילוי עצמי, של תיקון ושל חזרה אל עצמיותנו, מי אנחנו ומה באנו לעשות כאן.

להמשך קריאה »
בתמונה הבכור ואני אצל דריו אגדת הבשר הטוסקנית. (שאגב מסתובב עם סמל החטופים על הדש).
מעגל שמאני יהודי

אין תחליף לאינטימיות בשניים, אבל יש דברים שרק מעגל יודע ליצור…
בטוסקנה אני והבן שלי צעדנו בשניים.
צעדה ארוכה. בשקט.
הליכה שהיה בה משהו אינטימי, כמעט קדוש.

להמשך קריאה »
אני מרגיש שמשהו בי כבה… ואין לי מושג איך להדליק אותו שוב

זה מה שאמר לי לפני כמה ימים א. חבר. בשקט.
ישבנו על בירה דובדבנים (כמובן) בפאב החביב עליי. קל״ב.
הוא אמר את זה בעצב, אפילו קצת מתוך ייאוש.
אני בסדר. יש לי עבודה טובה, בית, ילדים, משפחה. הכול מתפקד.
אבל בפנים… אני לא יודע. איכשהו… משהו הלך לאיבוד.

להמשך קריאה »
he_ILHebrew
גלילה לראש העמוד
השאירו פרטים לקבלת המדריך
"איך להחזיר את הניצוץ לחייך"
דילוג לתוכן