איך הופכים אש שורפת, למקור מים?
ברוך הבא, חודש אב. חודש של תדר הלוחם והרופא, זמן בו הלב נשבר לרווחה, כדי לאפשר לידה מחדש.
אם חודש תמוז ביקש מאיתנו להביט באמת ללא פילטרים, חודש אב לוקח אותנו אל תוככי כור ההיתוך.
לפי הקבלה והשמאניזם העברי, אב הוא חודש של ניגודים. מצד אחד, חום התמוז הופך לאש שורפת, למשבר, לחורבן הבית החיצוני.
מצד שני, זהו החודש של מזל אריה, של האבא (חכמה), ושל לידה מחדש מתוך האפר.
בשמאניזם היהודי, החורבן הוא לא הסוף, הוא רפואת הפירוק. כדי לבנות את הבית הפנימי החדש שלנו, עלינו להסכים לפגוש את השברים, לשהות בתוך הלילה האפל של הנשמה, ולדעת שדווקא שם, במקום הכי נמוך, מחכה הנביעה.
זהו החודש בו הלב לומד להפוך את הקינה לניגון, ואת הבכי למים חיים, המרווים את האדמה היבשה.
בט"ו באב, הלב השבור יחגוג ריפוי, במחול בכרמים, בחיבור הלבבות. אבל הדרך לט"ו עוברת דרך ט'. דרך ההסכמה לפגוש את האש ובמקום להישרף ממנה, להתמיר אותה לאור של חמלה, אהבה עצמית וחוסן.
העבודה הרוחנית שלנו בחודש אב…
- הקשבה לאש – איפה בחייך חווית חורבן (סימבולי) או סדק? חודש אב במבקש שהות בו. לתת לו רגע להיות.
- רפואת הלב – ישיבה סביב מדורה, או מול נר דולק, בבקשה מהאש לשרוף את מה שכבר אינו משרת אותנו עוד, כדי לפנות מקום למשהו חדש לצמוח.
- חזרה לאדמה – חודש אב מבקש למצוא את רגעי השקט, השילוב של חום השמש עם קרירות האדמה, מציאת ה"אב" העוגן היציב בתוכך.
מאחלת לנו חודש של טרנספורמציה עמוקה, חודש בו נלמד לצמוח מתוך האפר, באומץ השמור לאריות.



















