לפי היהדות דווקא חודש ניסן מוגדר כראשון לחודשים, הפותח את מניין החודשים ואת סיפור יציאת מצרים. לא רבים יודעים אולם היהדות מציעה ארבעה ראשי שנה שונים, כל אחד למטרה אחרת, ראש שנה למלכים, ראש שנה למעשרות, ו- א' בתשרי, הוא ראש השנה למניין השנים עצמו ולבריאת העולם.
חז"ל שנו כי בתשרי, ולא בניסן, נברא האדם, ולכן הפך החודש הזה לחודש בו מגיע חשבון הנפש. כך ניסן הוא ראש החודשים, תשרי הוא ראש השנים. שניהם "ראשונים", כל אחד בדרכו.
לפי הקבלה ראש השנה אינו רק התחלה חדשה, הוא הרגע בו כל מחזור השנה מתכנס בחזרה אל נקודת האפס ממנה נברא הכל. המילה תשרי מקורה בארמית- תשריתו, שפירושה התחלה. וראש השנה שחל בתשרי אינו יום הולדת פרטי, אלא חג כלל אנושי, השייך לכל באי עולם.
הקבלה מלמדת שבחודש הזה נפגשים הדין והרחמים. ראש השנה ויום הכיפורים הינם הזמנה עמוקה לעמוד מול המזבח הפנימי, לדייק כוונות, ולתת לאש הזיכוך לשרוף את מה שאינו משרת אותנו עוד.
בשמאניזם העברי, זו העונה בה האדמה מפסיקה לתת כלפי חוץ ומבקשת מאיתנו להשיל. בדיוק כמו עץ בשלכת המשיל את עליו כדי לפנות מקום לחיים חדשים. כך גם אנחנו מתבקשים להשיל את הישן, תוך אמונה עמוקה שהצמיחה בוא תבוא.
קול השופר, הצליל השמאני עוקף את המיינד ופונה ישירות אל תאי הגוף. קריאה המבקשת שפרו מעשיכם, במובן הרחב. קרעו את מסך ההרגלים, זכרו מי אתם ומאין באתם.
לצד השופר, מי הטהרה, ודמעות הלב מאפשרים להתרכך, לשחרר את עייפות השנה שחלפה, ולאסוף בחזרה את רסיסי הנשמה שהתפזרו במהלכה.
בעולם בו הכול נע מהר (מדי), חודש תשרי מבקש מאיתנו לעצור. לוותר על ההתחשבנות. להניח ראש על קרקע יציבה, ולהקשיב לרוח הגדולה.
לחוות בעומק כי הפריחה הבאה לא תלויה בתנאים שבחוץ, אלא בכוח הפנימי הבוחר, בכל פעם מחדש, לברוא את עולמו.
ומה איתכם? מה הדבר האחד שאתם בוחרים להשיל השנה?
לא, אין הכוונה לרשימה השלמה. לא את כל מה שצריך לתקן. רק דבר אחד. משהו שאפשר לשחרר כבר עכשיו.
מאחלת לנו תשרי של השלה והתחלה מדויקת.
Hebrew 